מטרת התקנות היא להקל על נישומים אשר בדרך כלל אינם צריכים להגיש דו”ח שנתי למס הכנסה (כגון שכירים ישראלים), ואשר הפיקו הכנסות “פסיביות” בחו”ל החייבות במס.

מודגש כי אפשרות זו חלה רק על תושב ישראל שאינו חייב בהגשת דו”ח מכל סיבה אחרת, אלמלא ההכנסות הפסיביות בחו”ל. נישום ישראלי אשר כן חייב בהגשת דו”ח שנתי למס הכנסה מסיבה אחרת (למשל עקב עבודה אקטיבית מחוץ לישראל), יכלול את ההכנסות בחו”ל במסגרת דו”ח שנתי רגיל שעליו להגיש.

התשלום יתבצע באמצעות שוברי תשלום מיוחדים של מס הכנסה, שלא יגררו פתיחת תיק לנישום המשלם. המקדמה תחושב על בסיס הכפלת הכנסת החוץ בשיעור המס החל, ולאחר הפחתת מיסי החוץ ששילם היחיד בשל אותה הכנסת חוץ.

להלן בתמצית ריכוז שיעורי המס כיום בישראל על ההכנסות הפסיביות בחו”ל:

• ריבית על פקדון בבנק בחו”ל – 25%

• דיבידנד על ניירות ערך לא סחירים – 25% (בעל מניות מהותי – 30%)

• דיבידנד על “ניירות ערך זרים” – 25%

• ריבית על “ניירות ערך זרים” (אג”ח) – 25%

• רווח הון ממכירת “ניירות ערך זרים” – 25%

• הכנסה מדמי שכירות בחו”ל:

– אם נתבעו רק הוצאות פחת – 15%

– אם נתבעו הוצאות מלאות – שעור המס שולי, אך לא פחות מ- 30%

על פי התקנות, יחידים שאינם חייבים בהגשת דו”ח שנתי יצטרכו לשלם את המס בגין ההכנסות בחו”ל שהפיקו בשנת מס מסוימת, עד ל- 30 באפריל של השנה העוקבת.

[gap height=”500″]

יובהר כי כל האמור באתר הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום תחליף לחוות דעת או ייעוץ מקצועי כלשהו