לאחרונה (אוקטובר 2014) ניתן פסק דין תקדימי ע”י בית המשפט המחוזי במושבו של כב’ השופט סוקול בנוגע לסוגיית ניתוק תושבות ישראלית.

בפסק דין זה, המערערת – הגב’ יעל צור – קיבלה הצעת עבודה לעבוד בחברת הבת בחו”ל של חברת האם “צים” בה עבדה בישראל.

הגב’ צור, יחד עם בן זוגה שהתפטר מעבודתו, וילדיה, עזבו להונג קונג והתגוררו שם במשך פחות מ-3 שנים (שנתיים ושמונה חודשים).

אמנם, מבחינת מבחן חזקת הימים היא נחשבת תושבת ישראל מאחר ששהתה מעל 30 יום בשנה המדוברת ובסה”כ 425 ימים ביחד עם השנתיים שקדמו לה, אך במבחן מרכז החיים, המכריע מבין השניים, דווקא הוכיחה הגב’ צור, לדעת כב’ השופט סוקול, כי מרכז חייה הועתק להונג קונג.

למרות שתקופת השהייה היתה יחסית קצרה (על פי חוזרים מקצועיים שפרסמה רשות המיסים בנושא והפרקטיקה הקיימת, התקופה המינימאלית לשהייה מחוץ לישראל שיש בה כדי לתמוך בניתוק תושבות היא לפחות 3 שנים מלאות) ולמרות שנותרו בישראל נכסים בבעלות הזוג כגון חשבונות בנק, דירה (שהושכרה), קופות פנסיה, ולמרות שחברת צים עצמה (ישראלית) היא זו ששילמה את משכורתה של הגב’ צור במשך כל התקופה וגם ניכתה ממנה מס במקור, החליט השופט לקבל את הערעור כי הגב’ צור לא היתה תושבת ישראל בשנים המדוברות וכי חל ניתוק תושבות.

בנוסף לזיקות מהותיות כגון מעבר המשפחה יחד איתה, התפטרות בן זוגה מעבודתו, חינוך הילדים במוסדות חינוך בהונג קונג ועוד, הדגיש כב’ השופט סוקול כי העובדה שהצעת העבודה שקיבלה הגב’ צור לעבוד בחו”ל היתה ל-5 שנים אך קוצרה במפתיע בשל חילופי תפקידים בהנהלה, מביאה לידי מסקנה כי היתה בכוונת הגב’ צור לשהות בחו”ל תקופה ממושכת שמעידה על רצון אמיתי לנתק תושבות.

עוד מציין כב’ השופט סוקול, כי הכוונה להעתיק מרכז חיים לחו”ל איננה מחייבת כוונה ללא הגבלת זמן. נישום המעתיק את חייו לחו”ל ובהתאם את מקום התושבות יכול לעשות זאת לתקופה מוגבלת ובתנאי שמתקיימים כל הזיקות במקום החדש. גם רצונו של אותו נישום לשוב לישראל אין בו די כדי לקבוע כי מרכז חייו השתנה בפועל אם לא השתנו הזיקות המהותיות.

עניין נוסף עליו עמד כב’ השופט סוקול הוא תשלום המשכורת של הגב’ צור ע”י חברת צים וניכוי המס במקור בגינה לכל אורך התקופה. הוא אמר כי אין בעובדה זו כדי להצביע על זיקה לתושבות בישראל משום שאין זה מתפקיד החברה לקבוע אם נותקה תושבות העובד שלה אם לאו, ולבטח כאשר הגב’ צור ביקשה כי שכרה ישולם דרך החברה בהונג קונג אך צים התנגדה.

יצוין כי פסק דין זה הוא נדבך נוסף כחלק משינוי מגמה ניכר בתפיסת בית המשפט את עניין ניתוק התושבות של יחיד בעת רילוקיישן, ולא מן הנמנע שפקיד השומה יערער לביהמ”ש העליון.

יובהר כי כל האמור באתר הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום תחליף לחוות דעת או ייעוץ מקצועי כלשהו