טוען...

חומר מקצועי

העברת עובדים מישראל לחו”ל ובחזרה (“רילוקיישן”), השלכות מס הכנסה וביטוח לאומי

 

מנהל משאבי אנוש בחברה גלובלית חייב לגלות ידע והבנה לחוקי מס וביטוח לאומי ולפרקטיקה המקובלת בתחומים אלה. מעביד שלא ידאג לכך, עלול לגרור את העובד למלכודות שיפגעו בו. יתרה מכך, לא מן הנמנע כי אף המעביד עלול להביא את עצמו למלכודות מסוג זה, מבחינת החבויות שלו כמעביד.


במה דברים אמורים:

שיטת המס בישראל הינה “פרסונלית”. משמע, כל עוד הנישום הוא “תושב ישראל” אזי הוא חייב בדיווח ובמס בישראל, על פי נסיבותיו. ובעקבות כך גם המוסד לביטוח לאומי יקבע את חבותו למוסד, וזכאותו לזכויות השונות. הגדרת “תושב ישראל” בחוק היא רחבה, נתונה לפרשנות, ונקבעת לפי המונח “מרכז החיים”. מונח זה כולל בתוכו רשימה ארוכה של נסיבות שיש לבוחנן (כגון מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו ומגורי משפחתו, מקום העסקתו הרגיל, מקום האינטרסים הכלכליים שלו, ומקום פעילות בארגונים שונים). בנוסף למונח “מרכז החיים” נקבעו “חזקות” על-פיהן יחשב יחיד כ”תושב ישראל” או כ”תושב חוץ”. חזקות אלו נקבעו לפי מספר ימי שהייה בישראל בשנה שוטפת ובשנים קודמות. מס הכנסה מפרש על פי רוב את הקריטריונים השונים לחומרה. כלומר מבחינת מס הכנסה, עובד שנשלח לחו”ל, עלול עדיין למשך תקופה מסוימת להיחשב (הוא ובני משפחתו) כתושב ישראל גם בעודו כבר בחו”ל. מי שיחשב כתושב ישראל יצטרך בהתאם להגיש דוח למס הכנסה בישראל, ולשלם את המס המתחייב בשל כל הכנסותיו (לרבות משכורות בחו”ל, אופציות למניות עובדים והכנסות פיננסיות למיניהן) בכל העולם, ללא תלות היכן ספציפית נוצרו ומאיזה מקור הכנסה.
הצורך בהכנה נאותה של ניתוק התושבות בתחילת הדרך, אף משפיע על החזרה לישראל לעתיד. מס הכנסה מעניק הטבות מס מצוינות לתושב חוזר. אי הקפדה על מבחני התושבות עלול לגרור את העובד לפגיעה קשה של אי זכאות להטבות אלו בבוא העת.

יש לדעת כי לא ניתן להשאיר יותר מדי מקום ליד המקרה. למס הכנסה גישה להעברת אינפורמציה מגורמים רבים: רשויות מס בחו”ל (ע”י סעיפי החלפת מידע שבאמנות למניעת כפל מס), בנקים בישראל ובחו”ל, ביטוח לאומי, משטרת הגבולות ורוב המאגרים הממוחשבים במדינה. קרי בסבירות גבוהה יש לצפות שרשויות המס יגיעו אל מי שצריך להגיע אליו.
קביעת תושבות ישראלית לצורך מס הכנסה תגרור בהכרח גם השלכות לצורכי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי, וחיוב העובד בדמי הביטוח המתאימים. לגבי תשלומי מס, עוד ניתן (על פי רוב) להתחשב ולו בחלק מהמס ששולם בחו”ל, לקיזוז מהמס המתחייב בישראל. אולם לגבי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ברוב המדינות (לרבות ארה”ב בה מועסקים ישראלים רבים לתקופות קצובות) לא ניתן להתקזז מדמי הביטוח הישראלים. לפיכך, טיפול שגוי בהעברת עובד לחו”ל עלול לגרור תוצאה קשה של חבות כפולה בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות ממלכתי. שמירת זכויות בביטוח לאומי עלולה, בנסיבות המתאימות, להתפרש על ידי מס הכנסה כשמירת מרכז החיים בישראל, ומכאן הדרך קצרה להשלמת מס (לעיתים כבדה) בישראל.

יתרה מכך, גם יחיד השוהה בחו”ל אשר ימשיך להיחשב עדיין כ”תושב ישראל” לצורכי ביטוח לאומי, והוא שכיר של מעביד זר, יסווג לצורכי ביטוח כ”מי שאינו עובד ואינו עצמאי”. הגדרה זו מביאה לזכויות “פגומות” (למשל אין כיסוי של דמי פגיעה בעבודה). בתנאים מסוימים ניתן לראות גם עובדים הנשלחים לעבוד בחברות בנות בחו”ל, כשכירים של המעסיק הישראלי ששלח אותם, ומכאן לחבות גם לגבי המעסיק.

חשיפה מסוכנת אחרת הינה סנקציית “תקופת ההמתנה” שעל פי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: מי שהיה תושב ישראל ושהה לפחות שנתיים בחו”ל ללא שמירת רצף ביטוח לאומי, לא יהיה זכאי לקבלת שירותים רפואיים מקופות החולים הציבוריות במשך “תקופת המתנה” לאחר שיחזור לישראל, שאורכה הוא חודש על כל שנת שהייה בחו”ל (מינימום חודשיים, מקסימום 6 חודשים).


מהי אם כן “דרך המלך” בין הרצון לבצע הליך רילוקיישן מוצלח, מבלי לפגוע חס וחלילה בעובד, הן מבחינת תוצאות המס והביטוח הלאומי והן מבחינת כיסויים ביטוחיים?


הפתרון מצוי בייעוץ פרטני לכל עובד העובר לחו”ל. יש צורך בשילוב מספר תחומים ובדיקת השתלבותם זה בזה. כל נושא דלהלן, הוא למעשה ראש פרק לנסיבות רבות שיש לבררן:


1. הסבר מעמיק לעובד על “כללי המשחק” בניתוק תושבות ישראלית לצורכי מס, כיצד הדבר ישפיע על מהלך החיים הצפוי ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית.

2. התאמת תקופות שהייה ישראל ובחו”ל – תכנון מועד המעבר לחו”ל ותכנון אורך תקופת השהייה בחו”ל.

3. בחינת פרטי הסכמי הפסקת העבודה בישראל, הסכמי עבודה בחו”ל, אשרת העבודה בחו”ל, והקשרים בין המעביד הישן לחדש.

4. הקפדה על מילוי נכון של דוחות מס ודוחות ביטוח לאומי, בישראל ובחו”ל.

5. חישובי מס וביטוח לאומי – כימות חשיפת המס הישראלי וחשיפת ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי בישראל.

6. כיסוי רפואי רציף עד לאחר תום “תקופת ההמתנה” לתושבים חוזרים. במידת הצורך לבצע ביטוח בריאות פרטי (קיימים כיום פתרונות ביטוחים המעניקים מענה הולם לסוגיה זו).

[gap height=”20″]


סיכום:

הצורך בהעברות עובדים מישראל לחו”ל ובחזרה, גורר גם את הצורך לבחון היטב את מבחני התושבות לצורכי מס וביטוח לאומי: מתי עובד (וגם בהקשר המתאים חברה), מחליף תושבות? המלכודות עלולות להתברר ככבדות בשל כך. הן לגבי המיסוי (השלמת מס כבדה בישראל על הכנסות חו”ל והזכות ליהנות מהטבות המס לתושב חוזר) והן לגבי הביטוח הלאומי (שלילת זכויות והגדלת חובות). אי הקפדה על תכנון נאות יעלה את החשיפות הללו ובעקבותיהן השאלה – מי אמור לשאת בהן.

[gap height=”40″]

A
יובהר כי כל האמור באתר הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום תחליף לחוות דעת או ייעוץ מקצועי כלשהו

[gap height=”30″]

A